תמונות מהקרנת הסרט "נולדו במחנה ריכוז"
רשימת הנרצחים בגרמניה בתחילת השואה 1933-1939 פרויקט חדש! "למשפחותיהם" - שמות משפחה יהודים מגרמניה חדש! ידיעון 20, שבט ה'תשע"א
האתר נמצא כרגע בתהליך שיפוץ ועדכון נתונים לקראת מלאות 70 שנה לליל הפרעות בחודש נובמבר 1938, ועמכם הסליחה.
הגרמנים רצחו את פום-ראט והאשימו -את היהודים!
הגרמנים רצחו את פום-ראט והאשימו -את היהודים! (הרשל גרינשפאן- כשלוחו של היהדות העולמית)
המשך
רופאו האישי של היטלר "טיפל" בהרשל. ליל הבדולח היה מתוכנן –חדשים מראש- לשבוע השני של נובמבר. את השקר של גֶבּלְס –הנאצי- מעתיקים הסטוריונים ב"נאמנות."
נצחונות גרמניה במלחמת העולם הראשונה ו"ליל הבדולח".
תחילת המעשה ארע בורשא, טרם מלחמת העולם הראשונה, כאשר העיר היתה עדיין תחת חסותה של רוסיה.
רב צעיר בשם קופרשטוק, הנהיג קבוצת אברכים קטנה. שלטונות צבא רוסיה נודעו באכזריותם הרבה, וכל צעיר שנתפס בהתחמקות משרות צבאי, נענש במלוא חומר הדין. העריק - אחת דינו: מוות. שניים מתלמידיו של הרב קופרשטוק נתפסו כעריקים. הם ניתלו בורשא, ורבם נצטוה להתיצב בסמוך לעמוד התליה בזמן ביצוע פסק הדין האכזרי, "למען ישמעו ויראו". רבם נשבע לנקום ברוסים.
השׁקרים של "ליל הבדולח "
נכון ל-2003 האירועים בלילה שבין ה – 9 ל – 10 בנובמבר 1938 (ליל ט"ז במרחשון תרצ"ט) בגרמניה, מכונים עד היום בספרי ההיסטוריה לרוב ב"לשון נקיה" "ליל הבדולח" ((Reichs-)Kristallnacht). הורסט שטוקמן מתאר את המונח "ליל הבדולח" כציון בלתי מזיק, המצביע על כך שבלילה זה נשברו מספר שמשות זכוכית בלבד. 1 המונח הזה מסתיר את אותם המעשים הנוראים שנעשו באזרחים היהודיים, ויש על-כן להמירו במונח "ליל הפרעות" (ליל הפוגרום), או "פרעות נובמבר". אברהם ברקאי מעיר על כך בפרסום שלו "השנה הגורלית 1938": "ליל הבדולח הוא מנצנץ, מבריק וזוהר כמו בחגיגה. הגיע הזמן שמונח מרושע וממזער זה ייעלם לפחות מספרי ההיסטוריה". 2 למעלה מ – 60 שנה אחרי הפרעות, אין זה מספיק לעשות סדר בעולם המונחים בלבד. נראה לנו שהרבה יותר חשוב, לספק סוף סוף מידע מקיף על השקרים שגרמו למסירה של נתונים מטעים על מספר הנרצחים ועל מספרם של בתי הכנסת שנשרפו / נהרסו.
הלוח העברי מאושוויץ
צופיה ל. (שם בדוי) הייתה חברה בהכשרה בנויענדורף- גרמניה, אחת מ-12 ההכשרות שעוד פעלו בגרמניה הנאצית בתחילת תקופת המלחמה. חלוצים אלו חשבו שהם על אי בודד בים הנאצי, וכאן יוכלו לעבור במשותף את התקופה הקשה, ולעלות ארצה. המחשבה הייתה כי הגרמנים צריכים אותם - הם היו חקלאים ותוצרתם הייתה נחוצה לגרמנים. בערב פסח תש"ג (1943) נסגרה ההכשרה האחרונה, הכשרת נויענדורף, וחלוציה הוסעו מתחנת הרכבת גרינוולד שבברלין, לאושוויץ. את ליל הסדר של חג החירות "חגגו" ברכבת בדרך לאושוויץ.
|
